1. פלאפר ואשתו

פגשתי לראשונה את פלאפר ואשתו בתחילת הקיץ, או שאולי קוראים לזה אביב? קשה לדעת בארץ, אבל אני זוכר שזה היה בעונת המעבר הזו שמגיעה תמיד בסוף החורף.

פתאום התחיל אחד מאותם חמסינים של עונת מעבר שתמיד תופסים אותנו עם בגדי חורף חמים מידי, מחפשים נואשות במדפים העליונים של הארון אחרי איזה טריקו אוורירית.

אלכס הקווקזי, הבעל בית של המכון, אמר שהג'וב הזה נתפר בדיוק בשבילי, ומיד ידעתי שמדובר בזוג.

תמיד כשצריך להיות עם זוג מעורב הם שולחים אותי. ככה זה אצלנו במכון הליווי – למרות שבעקרון כולם אמורים להיות דו מיניים רק סאני מקבל את הקליינטים שדורשים מפורשות גברים ביסקסואלים.

לא יודע למה זה ככה, אולי בגלל שאני באמת אחד מאותם אנשים נדירים מאוד שאין להם העדפות לצד זה או אחר? גברים ונשים טובים בעיני באותה המידה.

לפני שיצאתי אכלתי עוד שתי בננות בתקווה ששאר הבננות במזווה יחזיקו מעמד עד שאשוב. הן הצהיבו והתרככו בבת אחת בגלל החום, וניסיתי לגמור אותן לפני שירקיבו, אבל כמה בננות יכול בן אדם אחד לאכול?

אם אסי ודסי היו גרים איתי עדיין הם היו עוזרים לי לאכול את הבננות, אבל הם עזבו לפני כחודש ועדיין לא התרגלתי לעשות קניות רק לעצמי.

הם עזבו באשמתי, כמה ימים אחרי ששכנעתי את אסי שזה כיף לקבל זין בתחת, וגם הוכחתי לו את זה הלכה למעשה, (בעוד דסי צופה בשנינו בהנאה עצומה) הם באו שניהם והודיעו לי שהם רוצים לעזוב.

בשיחת הפרידה דסי אמרה, "למרות שאתה בן אדם על הכיפק סאני אנחנו מרגישים שהאינטימיות שלנו נפגעה מאז השלישייה שעשינו אתך. אתה בטח מבין, נכון סאני?" וחיבקה אותי.

אסי לעומתה שתק והביט ברצפה. כשנפרדנו והיא נישקה אותי הוא הסתפק בלחיצת יד, מתאמץ לא להסתכל לי בעיניים.

לא נעלבתי. התגעגעתי, אבל הבנתי. זה היה המחיר ששילמתי עבור התענוג של ביתוק בתולי ישבנו המושלם של אסי שבטח היה עוזר לי לחסל את הבננות הללו לפני שיתקלקלו מהחום.

מה לעשות, ככה זה בחיים. פעם מפסידים ופעם מרוויחים.

הזוג שקבע איתי פגישה במוצאי אותה שבת חמסינית גר בווילה יפה באחד מלווייני השינה של העיר ללא הפסקה, ולמרות השעה המאוחרת התקבלתי בסבר פנים נאה מאוד על ידי בעלת הבית – אישה מטופחת בשמלת מארחת צבעונית בעלת גזרה מוקפדת ושיער צבוע בלונד שהחמיא לעיניה הכחולות.

היא הציגה את עצמה כחווה, הזמינה אותי לשבת בכורסת עור רך בצבע חמאה ושאלה מה אשתה.

אמרתי שקפה והיא מחאה כפיים, וקראה בקול, "פלאפר, האורח שלנו רוצה קפה!"

כמה שניות אחר כך נכנס פלאפר – גבר בגיל העמידה, שמנמן ושעיר, לבוש סינור מלמלה מגוחך של משרתת צרפתייה, ונעול נעלי עקב שחורות. חוץ מהבגדים הללו הוא היה ערום לגמרי מלבד קולר מקושט בפפיון שחור שהיה ענוד לצווארו.

הוא נשא בידו טס כסף עגול שעליו ניצבו שתי כוסות קפה וצלוחית עוגיות.

כשהגיש לי את התקרובת נפגשו עיני בעיניו החומות, ונדמה היה לי שראיתי בהן שמץ של חיוך נרגש, או שאולי הייתה זו מבוכה?

אשתו לעומת זאת לא הייתה נבוכה כלל. מסבר פניה הרגוע אפשר היה לחשוב שאני סוכן ביטוח שבא לחדש להם פוליסה שנתית.

היא האיצה בי לקחת עוגייה וללגום מהקפה בטרם יתקרר, ושתתה בעדינות מספל הקפה הקטן, מתעלמת מפלאפר שהניח את המגש על שולחן הזכוכית הסלוני ונסוג בהליכה לאחור לפינת הסלון המרווח.

הוא עמד שם, גבו אל הקיר, מביט במבט אטום באוויר שלפניו. לולא החלה זקפה קלה להרים את שולי סינר המלמלה הקטן שהיה קשור בסרט רחב על מותניו השמנמנים אפשר היה לחשוב שהוא חסר כל עניין במה שמתרחש בחדר.

אחרי ששתינו את הקפה החלה ההצגה. "פלאפר!" ציוותה הגברת, "לך להכין את חדר השינה בשבילי ובשביל אדון סאני, ואל תשכח את הנר הארומטי ואת הקונדומים בטעם תות!"

"כן גברתי." אמר פלאפר בכובד ראש והסתלק לחדר השינה. הוא פסע לאט, מעכס בצורה מגוחכת על רגלים גוצות שהיו נתונות בנעלי עקב גבוהות, מנדנד בגנדרנות את ישבנו העגלגל והשעיר משהו.

"פלאפר, שכחת לגרוב גרביונים!" צעקה אחריו הגברת חווה בזעם, ומיהרה לפסוע בעקבותיו לחדר השינה.

נגררתי אחריהם ומצאתי אותו כורע על שטיח קטן למרגלות המיטה הזוגית שלהם. הבעת האשמה שעל פניו הייתה מהולה בהתרגשות כבושה.

הזין שלו כבר היה זקוף לגמרי, ונראה משונה כשהציץ מעבר למלמלה הלבנה שעטרה את שולי הסינר הלבן שלו.

"אתה משרת נורא ואיום פלאפר!" צעקה הגברת חווה וחבטה על עכוזו החשוף במחבט שטיחים קטן מפלסטיק ורוד שהיה כפי הנראה חלק מערכת משחק לילדות.

"לא גרבת גרביונים!" הצליפה בו פעמיים.

"ולא שמת את הנרות כמו שבקשתי!" עוד שתי הצלפות הוורידו על העור החיוור של ישבנו.

"ולא הכנת את הקונדומים בטעם תות! מה יחשוב עלינו האורח שלי?" ושוב נחתו שתי חבטות, אחת מכל צד על ישבנו הלבן והרוטט שפסים אדמדמים החלו להצטייר עליו.

"סליחה גבירתי, אני מאוד מצטער." אמר פלאפר בענווה.

"קום ותעזור לי להתפשט." פקדה הגברת, "האדון ממתין כדי לענג אותי ואתה מעכב אותנו." הפכה אליו את גבה.

הוא ניסה לפתוח את הרוכסן של שמלת המארחת הצבעונית שלה, אבל נכשל גם בכך, וכמעט שקרע את בד השמלה העדינה כשמשך את הרוכסן בכוח.

היא חבטה על כפות ידיו במחבט הוורוד ונחלצה לבד מהשמלה, מגלה גוף רזה ושרירי שהועבד בפרך במכון כושר כדי להעלים את נזקי הגיל והלידות.

שדיה הקטנים היו נתונים בחזייה יקרה שמעכה וזקפה אותם באכזריות. בין פלחי ישבנה האגסי הפריד חוט סגול של חוטיני קטנטן. ערוותה הייתה מגולחת בקפידה.

המראה שלה היה אמור להיות סקסי ומגרה, אבל התכליתיות הקרה של תלבושתה דחתה אותי.

דווקא פלאפר השמנמן עם הסינר המצויץ שכיסה אך בקושי על זקפה שהזדקרה בלי בושה מחלציו השעירים עורר בי יותר תאבון.

"אני ממש מיואשת ממנו סאני." פנתה אלי הגברת חווה, באינטימיות ידידותית שצרמה את אזני בזיוף שבה, "איך אפשר להעניש אותו לדעתך? אולי יש לך רעיון?" זקפה לעומתי גבות מרוטות ביד אמן.

"אה..." התחלתי לגמגם, "אה... אולי הוא יכול... אולי אני..."

"רעיון מצוין!" קראה הגברת בחדווה, מחייכת אלי בעידוד כאילו אמרתי משהו מועיל והסתערה על פלאפר במחבט שלה, ממטירה עליו פקודות.

דקה אחר כך הייתי ישוב על המיטה, מכנסי מופשלים עד לקרסולי, ופלאפר עומד על ברכיו לפני ומוצץ במרץ את אברי שבלי להתייחס כלל לרגשותיי הזדקף בצייתנות בתוך פיו השוקק של פלאפר.

אחרי עוד כמה גערות משפילות וחבטות על ישבנו הוא הצליח למצוא את הקונדומים, לפתוח חבילה אחת, ולהעלות קונדום אדמדם בטעם תות על אברי הזקוף.

אחרי שהסתיימו ההכנות נצטווה פלאפר לכרוע על המיטה, ראשו על ברכיה של גברת חווה ועכוזו מונף כלפי מעלה כדי שיקל עלי לזיין את ישבנו.

נעמדתי בין ברכיו, שימנתי היטב את החור שלו במשחה שגברת חווה נתנה לי, והתחלתי במלאכה.

פלאפר קיפל את ברכיו ופישק אותן, וניסה לשתף פעולה כמיטב יכולתו, אבל אברי גדול מהממוצע והוא גנח חרש כשכיפת הזין שלי התחילה להידחק לתוך החור הצר שלו.

פניו היו כבושות בחיקה של אשתו ולא יכולתי להבחין בהבעה שעליהם, אבל ראיתי היטב את פניה של חווה שהניחה בעדינות מפתיעה את כף ידה הקטנה וארוכת הציפורניים הצבועות אדום על עורפו.

מבטינו נפגשו מעל לישבנו המוצלף של פלאפר ולתימהוני הבחנתי בהבעת דאגה כנה מבצבצת מבעד למסכת האדישות המרושעת של הגבירה חווה השתלטנית.

היא הגישה לי את שפופרת המשחה ושפתיה נעו ובטאו בלי קול את המילים, "תזהר בבקשה."

הנהנתי לאות אישור והוספתי עוד משחה להקל על החדירה. נכנסתי לתוכו לאט לאט, דוחק בעדינות את הזין שלי דרך טבעת השרירים ההדוקים של פי הטבעת שלו.

היא עיסתה את כתפיו ועורפו תוך שהיא משמיעה בקול גס גערות ועלבונות שהתנגשו בצורה מדהימה בהבעה המודאגת והרכה שעל פניה.

פלאפר גנח והתנשף, ושיתף פעולה כמיטב יכולתו. אני חושד שמבין שלושתנו הוא היה היחיד שבאמת נהנה מכל העסק.

אחרי שהצלחתי להחדיר לתחת שלו את רוב הזין שלי התחלתי להתנועע בתוכו בתנועות איטיות וזהירות, מקפיד מאוד להיות עדין. להפתעתי הוא נדחק לעברי כאילו רצה שאכנס בו בכוח, ותוך כדי כך גנח והתנשף מתוסכל מעדינותי.

"בבקשה גברתי," יבב ונשא אליה עיניים מתחננות. "אני מתחנן לפניך."

"שתוק טיפש!" נזפה בו הגברת בגסות, שלחה את ידה מתחת לבטנו, לפתה את אברו הזקוף בידה וסחטה אותו בכוח.

הוא התנשם ורעד ואז צעק "אימל'ה!" וגמר, מתיז זרע לבנבן על אצבעותיה של אשתו ועל כיסוי המיטה.

לרגע קפאנו שלושתנו בלי נוע, ואז קרס פלאפר על המיטה והתקפל סביב עצמו כעובר.

גברת חווה קמה, החליקה במהירות לתוך חלוק צנוע שנראה עליה טוב יותר מאשר כל המחלצות הסקסיות שעטתה קודם, ורמזה לי לבוא אחריה.

הרמתי את מכנסי עד למותני ויצאתי מחדר השינה האלגנטי, משאיר אחרי את פלאפר רובץ על המיטה, פניו כבושות בכרית.

"שלום פלאפר." אמרתי, משתהה לרגע בפתח, אבל הוא התעלם ממני ולא השיב.

גברת חווה המתינה בסבלנות עד שארכוס את מכנסי, ואז נתנה לי את כספי במעטפה לבנה והוסיפה טיפ נאה.

כעת, אחרי שהכול נגמר, היא נראתה כמו סתם אישה רגילה - עייפה מעט, אבל חביבה וסתמית למראה.

"אני מאוד מודה לך, היית נהדר." אמרה, מביטה בעיני בהכרת תודה.

"הוא יהיה בסדר?" שאלתי בדאגה, מחווה בראשי לעבר חדר השינה.

"כן, אל תדאג סאני, הוא מאושר מאוד כעת. אני מקווה שההצגה לא הפריעה לך, אבל רק ככה הוא יכול להרשות לעצמו... הוא בן אדם נחמד מאוד בעצם, אבל יש לו בעיה... תראה, אפשר להזמין אותך למוצאי שבת הבא?"

"מה, לכאן?" שאלתי בחוסר רצון. מפני שההצגה כן הפריעה לי, מאוד הפריעה לי.

"לא, הקטע הזה מוצה לגמרי, אבל הוא ילך לגן הזיכרון במוצאי שבת, ואני קצת דואגת לו, ו... אולי תוכל לפגוש אותו שם ו... תצטרך להעמיד פנים שזה בכוח, אבל בעדינות, לא לפגוע בו. אתה חושב שתוכל לעשות את זה? אני אשלם לך טוב, זה ישתלם לך."

מראה פניו של אסי, מוסבות ממני בעקשנות, עלה בזיכרוני. הוא לא הביט בפני אפילו כשלחץ את ידי בפעם האחרונה. נשיקתה החמה של דסי לא פיצתה אותי על ההתנכרות המכאיבה הזו.

"אני לא יודע גברת חווה, תצטרכי לדבר עם אלכס, הבעל בית שלי. אני לא קובע שום דבר בסידור העבודה. יש לך את המספר?"

"כן, בטח, בטח, אני מיד מתקשרת, תודה סאני." אמרה גברת חווה, ואם לא הייתי מתחמק בזמן היא בטח הייתה גם מנשקת את לחיי.

חזרתי הביתה עייף מאוד, ולפני שהלכתי לישון אכלתי את כל הבננות שנשארו במזווה. למחרת בבוקר קמתי עם כאב בטן.

בדרך לשירותים צלצל אלכס להודיע לי שבמוצאי שבת יש לי פגישה עם פלאפר בגן הזיכרון.

הוא הורה לי לאנוס אותו בעדינות ואחר כך לקחת אותו הביתה ולא לעזוב אותו עד שאשתו תגיד שזה בסדר ואני יכול ללכת.

"אוף!" גנחתי חרש. הבננות שאכלתי תססו בבטני וחיפשו דרך החוצה.

אלכס חשב שאני מביע מורת רוח ונחפז למרוח אותי במחמאות ובהבטחות לשכר גבוה במיוחד.

"זו משימה עדינה מאוד סאני, מדובר בסיפור מורכב. פה צריך לא רק זין עומד אלא גם רגש, ושכל, וחוש דיפלומטי." התחנף אלי, "רק אתה מסוגל להתמודד עם דבר כזה. בסדר סאני? אני יכול לסמוך עליך?"

"כן." נאנחתי וכשלתי לבית השימוש, "אתה יכול לסמוך עלי."  

כשהגיע יום פגישתי המיועד עם פלאפר נמלך מזג האוויר בדעתו ושוב היה קריר. לבשתי את תלבושת החוץ החורפית שלי - ג'ינס הדוק יפה באזורים אסטרטגיים, וסוודר כחול כהה והדוק שתאם את צבע עיני, והבליט יפה את העבודה המאומצת שעשיתי על עצמי בחדר הכושר.

נראיתי יפה מאוד לדעתי, אפילו אם אני הוא זה שמעיד על כך.

את פלאפר מצאתי מתחת לעץ התות הגדול שניצב במרכז הרחבה המרוצפת, מוקף בספסלי עץ לנוחיות המבקרים. רק הבשר הטרי מתרכז שם, הוותיקים כבר יודעים שאין טעם להיתקע מתחת לאור הפנסים הבוהק מידי, והם מתרחקים מהאזור ההוא ומרחיקים לפינות החשוכות יותר, יש כאלו שכבר ניכסו לעצמם מקום מיוחד רק להם.

קטפתי אותו בקלילות מהספסל שאותו חלק עם צעיר ביישן ורזה שהיה הרבה מתחת לגיל החוקי לפעילות מסוג זה, והובלתי אותו בנועם, אך בתוקף, אל הפינה הפרטית שלי בירכתי הגן.

מאחורי השיח שבחרתי לעצמי בקפידה היה חשוך ונעים. הגדר סככה עלינו מאחור, בעוד העלים הבשרניים של השיח מכסים את ערוותנו מלפנים.

"לאן אתה לוקח אותי?" ניסה פלאפר לשחרר את מרפקו שהיה לחוץ בתוך אגרופי.

"חכה ותראה." אמרתי בנחת.

הוא ויתר על הניסיון לפתח איתי שיחה וחיכה בסבלנות לבאות. ברגע שהגענו למקום שחררתי את מרפקו וטפחתי קלות על כתפו. לרווחתי הוא ויתר על הניסיון להעמיד פנים שאני מאלץ אותו לעשות משהו בניגוד לרצונו, ודי היה ברמז הקל הזה כדי שיצנח על ברכיו, ישחרר בזריזות מפתיעה את אברי ממקום סתרו, ויעניק לו טיפול נלהב.

כשהושטתי לו את הקונדום הוא פתח את העטיפה ומתח אותו במיומנות מעוררת פליאה על אברי הזקוף, ומיד, עוד בטרם הספקתי להוציא הגה מפי, כבר נעמד בגבו אלי, ידיו נאחזות בגדר וישבנו מופנה אלי - אפילו לא שמתי לב מתי שלשל את מכנסיו למטה.

הפעם הייתה החדירה קלה יותר, ואני הרשיתי לעצמי להתפרע והייתי זהיר פחות מאשר בפעם הראשונה.

פלאפר נענה לי ברצון, נהם וגנח, ונהדף כנגד גופי בכוח, ואפילו הגדיל לעשות ומשך את כף ידי שאחזה במותניו אל חזהו, מועך אותה בכוח כנגד פטמתו השמאלית. צבטתי אותה באכזריות והוא יבב בעונג, ושניות אחר כך גמר כשהוא לוחש שוב, "אוי אימל'ה!" ואחר כך מתמוטט לאחור אל בין זרועותיי.

אני לא גמרתי. גם בגלל שזה היה מהיר מידי, וגם בגלל שאני לא חש בנוח בחיק הטבע. קשה לי להשתחרר ולהרפות כשאין סביבי קירות, ובכלל, אני מעדיף להישאר בשליטה כשאני עם קליינט.

הרי באתי לעבוד לא ליהנות.

המתנתי דקה שתים עד שהוא התאושש מעט, ואז עזרתי לו להסתדר ולקחתי אותו הביתה. לרווחתי הוא הלך לצידי בצייתנות בלי להגיד מילה, כי באמת, על מה כבר יכולנו לדבר?

כשהגענו הוא נכנס בשתיקה לביתו ומיד נעלם בקומה השנייה, מותיר אותי לבד עם גברת חווה שלבשה הפעם חלוק ביתי קל ורפוי, ונראתה נחמדה וביתית.

"אולי תרצה להישאר ולשתות משהו?" הציעה לי בחמימות, בלי להתייחס לפלאפר שנעלם אי שם ברחבי הבית.

הסכמתי ברצון לכוס יין לבן יבש. טעמו היה מצוין. כתוספת לחמימות שנסך היין הטוב בגופי החלה מתנגנת בחלל החדר מנגינת 'זרים בלילה' בביצוע הקלאסי של כחול העיניים הוותיק –הזמר האהוב עלי, פרנק סינטרה.

"איזה יופי." אמרתי, מחייך לשמע המוזיקה הרכה והנעימה, וכמעט בלי לחשוב נעמדתי על רגלי ומצאתי את עצמי מושיט אל גברת חווה את ידי במחוות הזמנה לריקוד.

היא הניחה את כוסה והחליקה אל בין זרועותיי המצפות, מניחה לי להוביל אותה בריקוד. המון זמן לא רקדתי בנוסח הישן הזה, כמו שהיו רוקדים פעם - גבר ואישה מתאמים את צעדיהם, ונעים בתנועות זורמות לצלילי המוזיקה השקטה.

היא הייתה קטנה ורכה כנגד גופי, נסמכת עלי באימון, מניחה לי להחליט לאן לפנות, מרימה אלי את פניה, שפתיה פשוקות בחיוך קל, רכות ומזמינות כנגד שפתי.

הבושם שלה, דקיק ועדין, נשי כל כך, כפתורי חלוקה הרך נפתחים בזה אחר זה, כמעט מבלי משים, ושד קטן ומוצק מתמקם בתוך כף ידי האחת, בעוד השנייה חופנת עכוז חלקלק ורוטט ו... טריקת דלת, קול מים זורמים, וקול גבר מנומנם מעט קורא, "חוול'ה! אל תשכחי לנעול את הדלת לפני שאת באה למיטה!"

לרגע היא קפאה במקומה ואז התעשתה והדפה אותי ממנה והלאה. "אני כבר נועלת פלאפי!" קראה והחלה לכפתר חזרה את החלוק הפתוח למחצה.

המנגינה של 'זרים בלילה' התחלפה במשהו מודרני, קצבי ומעצבן. היא הסתובבה וכיבתה את הרדיו ונשארה עומדת בגבה אלי.

"אני באמת מצטערת," אמרה, "זה בגלל היין, לרגע שכחתי שאני אישה נשואה, וחוץ מזה חשבתי שאתה הומו." הוסיפה, וטרוניה החליפה את נימת הצער שבקולה.

"זה בסדר." אמרתי והתאפקתי לא להניח יד על כתפה, "לא קרה כלום. רק רקדנו קצת."

"כן, נכון, לא קרה כלום." הסכימה חווה, אבל נשארה בגבה אלי. "כבר מאוחר, אולי כדאי שתלך." לחשה.

"כן, את צודקת." הסכמתי, "לילה טוב." אמרתי, ויצאתי משם במהירות. ירדתי במדרגות שומע אותה נועלת את הדלת אחרי, ונזכרתי שלא קבענו שום דבר לפעם הבאה.

אולי הם ייקחו הפעם מישהו אחר, מישהו שעושה רק גברים.