צועק במיטה

אוהד

אני, כשאני נהנה מסקס אני צועק. כמה שאני מרעיש יותר סימן שאני נהנה יותר. בפעם הראשונה בר לא ידע את זה וקצת נבהל, אבל אחרי שהסברתי לו הוא צחק ועשה כמיטב יכולתו לגרום לי לצעוק חזק יותר, ובתחום הזה היו לו יכולות רבות.

נכון שבתחומים אחרים היו לו המון חסרונות, אבל במיטה הוא גרם לי לצעוק חזק, וזו הסיבה שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיד לו שזה לא מתאים וכדאי שניפרד.

הלב כאב לי נורא כשאמרתי לו את זה וידעתי שגם לו כאב, אבל לא הייתה ברירה, לא יכולתי להמשיך לחיות איתו למרות שהוא גרם לי להיות רעשני ומאושר במיטה, ולמרות שהיה לי נעים לישון איתו ולקום איתו, ולבשל איתו, אפילו ניקוי הדירה הפך למשימה נעימה כשהוא היה איתי.

"אז למה אתה רוצה להיפרד ממנו, אידיוט?" כעסה גילי - אשת סודי וידידת נפשי שהייתה קרובה לי יותר מאחות.

"את יודעת למה."

"הסיבות שלך מפגרות. רק בן אדם שטחי וסנוב כמוך ייפרד ממישהו כי הוא מרוויח פחות ממנו וכי הוא לא משכיל מספיק לטעמו."

"גילי, הוא לא סתם מרוויח פחות ממני, הוא מלצרון קטן שחי מטיפים והוא לא סתם פחות משכיל ממני, הבחור לא גמר תיכון, במונחים של היום הוא כמעט אנאלפבית."

"שטויות, הוא קורא המון." מחתה גילי, "והוא כזה מתוק, כולם אוהבים אותו, הוא מקבל המון טיפים."

"גילי, אני מהנדס מחשבים מדופלם עם משכורת טובה ותואר שני בפילוסופיה ובר, למרות שיש לו חיוך מתוק, תחת מקסים, כשרון טבעי לעשיית מסג'ים, אופי חמוד ו...."

"נו, תגיע לעיקר." אבדה גילי את סבלנותה.

"למרות כל היתרונות הללו הוא עזב את התיכון באמצע כתה יוד."

"הוא צעיר ופיקח, אני בטוחה שאם הוא ירצה הוא ישלים את הלימודים." 

"אבל הוא לא רוצה, טוב לו לחיות ככה. הצעתי לממן לו את הלימודים והוא סירב. לא מתאים לו ללמוד בכיתה, זה משעמם אותו, הוא שונא מבחנים, הוא אוהב יותר את המסעדה ואת הלקוחות שלו. מה יש לי לחפש עם אחד כזה?"

גילי הביטה בי במבט מוזר, "מה יש לך לחפש בכלל עם בן זוג?"

"רקע משותף, שפה משותפת, רצוי גם מוצא משותף, או לפחות השכלה דומה, תחומי עניין משותפים."

"אולי תתחתן עם עצמך, בטח תהיו מאושרים מאוד יחד." התפרצה גילי בקוצר רוח.

"תפסיקי לדבר שטויות." כעסתי עליה, "העובדה היא שבסופו של דבר אחרי הסקס הנהדר איתו, המסג'ים המופלאים שלו, האוכל הפיצוצי (פיצוצי זה ביטוי שלמדתי ממנו) שהוא מבשל לי, וכל הכיף שיש לי איתו, בסוף אין לנו על מה לדבר."

"אחרי סקס ואוכל וצחוק וכיף ומסג' יש לך עוד כוח לדבר? על מה אתה רוצה לדבר?" תהתה גילי ופתאום קפצה ושינתה נושא, "וזה מזכיר לי! אתה יודע שבר מדבר ספרדית? הוא הלך איתי אתמול לקנות שמלה לחתונה של אחותי מישהי, עולה חדשה, פנתה אליו בספרדית והוא הבין הכול וענה לה."

"מאיפה הוא למד ספרדית?" התפלאתי, מפני שבר ציין לא אחת שהוא שונא ללמוד.

"מטלנובלות שהוא היה רואה עם אחותו הגדולה כשהיא שכבה במיטה בשמירת הריון."

"נו, את רואה? לזה אני מתכוון, הבחור מבזבז את הזמן שלו על טלנובלות מטופשות. מה יש לי לדבר עם אחד כזה? עם שגיא לעומת זאת..."

"אהה שגיא, הסטודנט הנצחי, מזלו שהוריו מספיק עשירים לממן לו שמונה שנות לימוד באוניברסיטה. הוא גמר כבר את התואר באמנות יפנית של ימי הביניים?"

"לא, הוא החליט לנוח מזה ולעבור ללמוד סינית עתיקה."

"וזה יהיה כבר החוג החמישי, או השישי שהוא נרשם אליו?"

"אל תהיה גועלית כזאת גילי, שגיא עדיין מחפש את התחום שלו בחיים, אבל כשאני מזכיר את היידגר או את יונג הוא יודע על מי אני מדבר והוא לא מפהק בסרטים אם אין בהם אקשן, וגם הוא, כמוני, חושב שברוקבק הוא סרט מופלא. את יודעת מה בר אמר על הסרט הזה?"

"שיש בו יותר מידי כבשים ונוף ומעט מידי סקס."

"איך את יודעת?"

"כי זה מה שאומר עליו כל בן אדם נורמאלי שלא מתפלצן על סרטים צרפתיים."

"שגיא לא פלצן, הוא באמת נהנה לראות סרטים צרפתיים קלאסיים בשחור לבן, והוא גם קרא את הנובלה שלפיה עשו את הר ברוקבק, הוא סיפר לי את זה אתמול ואחר כך היה לנו דיון מרתק על המוטיבים ההומו לסביים בספרים של אני פרו ועל המשמעות הסמלית של שמות גיבורי הסיפורים שלה."

"אז בגלל זה יש לגיבורי הסיפורים שלה שמות כאלו משונים, באמת התפלאתי, טוב, לא חשוב, העיקר שיש לה סיפורים מעניינים עם אהבה ורומנטיקה והומואים." חייכה גילי חיוך יפה שחיפה על השטחיות של ההערה שלה.

בר אמנם ידע מי זו אני פרו, אבל אמר שהוא מעדיף לקרוא בלוגים באינטרנט מאשר פילוסופיה או ספרות השוואתית. לא היה בכלל טעם לדבר איתו על משמעות סמלית של שמות."

"אבל הוא גורם לך לצעוק במיטה והוא מותק כזה." נאנחה גילי.

"כן, עכשיו כשהוא בחור צעיר הוא מותק, אבל מה יהיה בעוד עשר שנים? הוא יהיה עוד לוזר בן שלושים פלוס שחי מטיפים ואני אצטרך לממן אותו כל פעם שנרצה לעשות משהו יקר יותר מלצאת לסרט."

"אהה! אז זו הבעיה שלך? המצב הכספי שלו, ואני חשבתי שאתה מודאג בגלל היידגר ויונג."

"מי סנוב עכשיו?" כעסתי, "בסדר, אני מודה, מפריע לי שהוא תפרן ושאין לו אמביציה להגיע ליותר מאשר אחראי משמרת ראשי, מילא ההשכלה שלו, על פילוסופיה אני יכול לדבר עם חברים, אבל בר הוא כזה ... כזה... הוא סתם לוזר, הוא בחיים לא יגיע למשהו, אני אתקדם וארוויח כל שנה יותר והוא יישאר מלצר, עכשיו את מבינה?"

"כן, אני מבינה, אתה מתבייש בו כי הוא לא עשיר, ולא מצליח, ולא שאפתן, וזה חשוב בעיניך יותר מזה שהוא חמוד ופיקח, ומבשל טוב, וקולט שפות מהאוויר, ומה שהכי חשוב, הוא גורם לך לצעוק במיטה."

"אוף, תשתקי! את לא מבינה כלום!" צעקתי עליה והלכתי הביתה לפגוש את בר ומהר, לפני שהוא שם עלי את הידיים החכמות שלו שגרמו לי לגנוח ולצעוק מרוב אושר, אמרתי לו שזה לא זה, שאנחנו לא מתאימים, שאני והוא נמצאים במקומות אחרים בחיים ועדיף שניפרד.

"כן, אתה צודק." אמר בר, ופניו שבדרך כלל היו שחומים וקורנים נעשו אפורים ונפולים.

אחר כך שנינו נעשינו נורא עצובים ואיבדנו את החשק לאכול את האוכל הטעים שהוא הכין לי, ולמרות שכבר הזמנו כרטיסים לספיידרמן שלוש ויתרנו על הסרט כי לא היה לנו חשק.

"אולי שגיא ירצה ללכת אתך." אמר בר, לחץ את ידי ברשמיות משונה והלך.

צלצלתי לשגיא והזמנתי אותו ללכת איתי ולא התפלאתי כשהוא עיקם את פרצופו כששמע שיש לי כרטיסים לספיידרמן.

"זה סתם סרט אמריקאי מפגר." קבע בקוצר רוח, והסכים ללכת בתנאי שננסה להחליף את הכרטיסים למשהו פחות דבילי.

די בקלות החלפנו את הכרטיסים של ספיידרמן למשהו, לא זוכר מה, משהו עם הרבה נופים ושתיקות. ישנתי כל הסרט, אבל שגיא אמר שהוא היה מעולה. אחר כך הלכנו לאכול סושי - בר שנא סושי, והשתכרתי מיין אורז - בר העדיף בירה, ובסוף הגענו למיטה.

היה בסדר, לא צעקתי, אבל היה בסדר. אולי עדיף ככה כי שגיא בחור מאוד מאופק ושונא בלגן וצעקות.

בשבוע הבא נלך לראות אופרה, או בלט, ואם אחרי ההופעה אני אשתכר מספיק נלך שוב למיטה. אולי, עם הזמן, זה ישתפר קצת. לפחות יש לנו על מה לדבר אחרי שהסקס נגמר. לצעוק במיטה ולקבל מסג'ים ולצחוק משטויות זה לא הכול בחיים.

כבר החלטנו שבקיץ ניסע יחד ליוון הקלאסית עם החברה הגיאוגרפית, נראה המון עתיקות ונשמע הסברים מלומדים על השפעתה של הקלאסיקה היוונית על תרבות המערב, בערב נשתה אוזו ואולי בלילה בחו"ל...

יוון הקלאסית שווה הרבה יותר מהסוף שבוע באילת שהיה לי עם בר. אני רציתי לנסוע לכרתים, אבל לבר לא היה תקציב לכרטיס לחו"ל והוא סירב לקחת ממני כסף ואמר שמה זה משנה לאן נוסעים, הרי מה שחשוב זה שאנחנו יחד. בזה הוא דווקא צדק, מלונות עושים משהו לשנינו, חזרתי צרוד לגמרי ובכלל לא השתזפתי.

עם שגיא אני בטח אשתזף כהוגן ולא אהיה צרוד אף פעם מרוב צעקות וצחוקים טיפשיים, מצד שני אני בטוח שההורים שלי ימותו עליו כי הוא אוהב אופרות ומוזיקה קלאסית ויש לו שלושה תארים ועוד שני חצאי תואר ועוד אחד בדרך, וההורים שלו מסודרים ואמידים ו...

בר

"אז זהו, זה נגמר." הסיקה רותם, אחותו של בר, את המסקנה המתבקשת ממראה פניו הנפולים.

"כן, היום הוא זרק אותי. יכול להיות שמה ששבר אותו היה הכרטיסים לספיידרמן שלוש?"

"אבל אמרת שהוא נהנה מספיידרמן שניים."

"נהנה, אבל התבייש. כנראה שמספר שלוש היה יותר מידי בשבילו."

"הוא אידיוט בר, מה יש לך להצטער עליו?"

"את לא תביני, נכון, הוא היה דביל לפעמים, אבל... לא חשוב."

"אני לא תינוקת, אני לא אתעלף אם תגיד שהיה לכם טוב במיטה."

בר מסמיק. "רותם! מספיק, עזבי."

"מה עם הכרטיסים של הסרט?"

"השארתי לו, שילך עם שגיא."

"לפי מה שסיפרת לי על שגיא הוא לא יסכים להשפיל את עצמו ולראות סרט ספיידרמן."

"אז שיחליפו את הכרטיסים, מה אכפת לי?"

"עובדה שאכפת לך. אתה טיפש כזה, מה היה נורא כל כך אם היית מספר לו שאתה עובד בתור מלצר ברשת המסעדות של אבא כדי ללמוד את המקצוע מהיסוד, מה כבר היה קורה?"

"כבר הסברתי לך, מה שהיה קורה זה שאף פעם לא הייתי יודע אם הוא אוהב אותי בגללי או בגלל הכסף של המשפחה שלנו."

"אני לא חושבת שכסף חשוב עד כדי כך לאוהד, לפי דעתי הפריע לו יותר זה שאין לך השכלה מסודרת. אני לא מבינה למה עשית סוד כזה גדול מזה שהוצאת תעודת בגרות כבר בכיתה יוד, ואתה עושה תואר שני באוניברסיטה הפתוחה כי אין לך סבלנות לשבת על התחת באוניברסיטה רגילה."

"לא סיפרתי לו כי לא רציתי להשוויץ בזה שאני מחונן, ושאני ממשפחה עשירה, ושיש לי מספיק כסף בקרן הנאמנות שסבא השאיר לי בשביל לקנות את כל החברת הייטק הדפוקה הזו שהוא כל כך גאה שהתקבל לעבוד בה. רציתי שהוא יאהב אותי בזכות עצמי."

"אבל הוא אוהב אותך, ראיתי אתכם יחד ואני אומרת לך שהוא אוהב אותך."

"הוא לא אוהב אותי מספיק, אחרת הוא לא היה מעיף אותי והולך לסרט עם שגיא." אמר בר נוגות ופרש לחדרו.

שמור     בטל

הוא שכב ער כל אותו לילה מנגב את הדמעות שזלגו מעיניו למרות רצונו, שואל את עצמו אם גם שגיא יצליח לגרום לאוהד לצעוק במיטה ולצחוק משטויות? ולמי הוא יבשל מהיום אוכל טעים ויעשה מסג'ים?