4. סטנגה שלישיות

חזרתי כרגיל מהעבודה, ועוד לפני שנכנסתי הביתה שמעתי את הרעש המיוחד הזה שמשמיע כדור רגל שנבעט אל קיר בטון - רעש של סטנגה.

בקצה הגינה האחורית שלנו יש חומת בטון גבוהה וארוכה שלמרגלותיה יש שביל בטון ברוחב של מטר וחצי בערך. בקצה השביל יש עמדת פחי אשפה המשמשת את כל דיירי הבלוק בו אנחנו גרים.

הדירה שלנו שונה משאר הדירות בבלוק מפני שהיא דירת קרקע נטולת מרפסת. כפיצוי יש לה יציאה לגינה האחורית שלפי התכנון הייתה אמורה להיות פורחת וירוקה, אבל אחרי הבניה נזכר הקבלן שאין מחסנים לדיירים, ואין מקום לאיסוף אשפה, וככה יצא שהגינה האחורית משמשת מקום אכסון לגרוטאות.

אין בה לא דשא ולא פרחים, אבל יש בה שביל שתחום מצד אחד בחומת בטון, ומצד שני בשורה של מחסנים - מקום אידיאלי לסטנגה.

אנחנו משחקים סטנגה שלישיות – שני שוערים, אחד מכל צד של השביל, ובאמצע מתרוצץ החלוץ שמנסה להבקיע את השערים.

בדרך כלל החלוץ זה אני, אבל לפעמים דסי רוצה לנסות להיות חלוצה, ואז אני מוותר ונעמד בשער. אסי מסרב להיות חלוץ.

השער של עמדת פחי האשפה מוגן יותר, אם כי הריח שם הוא לא משהו, בעיקר בקיץ, ואילו השער בצד השני מוגן רק על ידי עץ ברוש בודד שמתעקש לגדול בחצר למרות כל הבטון סביבו. כדי לקשט את הברוש הגלמוד שתלנו סביבו שיחי בוגונוויליה שהצליחו לטפס עד לצמרתו, וככה יש לנו בחצר האחורית ברוש מיוחד במינו - ברוש שמדהים את כל רואיו בפריחה אדומה סגולה ולבנה.

נכנסתי לדירה והלכתי להציץ מחלון המטבח אל החצר האחורית. לתימהוני ראיתי את אסי עומד לבדו במרכז השביל ובועט את הכדור בפראות רבה לעבר עמדת פחי האשפה.

מידי פעם הוא גיוון בבעיטות מחרישות אוזניים אל המחסנים העשויים פח מגולוון שהרעיש נורא כשפגע בו הכדור.

פניו היו כועסות וברור היה לי שהוא לא נהנה מהמשחק אלא פשוט מוציא את העצבים שלו על הכדור.

אולי צריך לקנות שק אגרוף ולתלות אותו בחצר כדי שיהיה לאסי מקום לפרוק את הכעסים שלו הרהרתי, וירדתי למטה לברר מה קרה ולאן נעלמה דסי.

ברגע שהוא ראה אותי הוא בעט אלי את הכדור. זו הייתה בעיטה חזקה מאוד שכוונה ישר לבטני, אסי נראה מאוכזב מכך שהצלחתי לעצור את הבעיטה בעזרת רגלי.

במקום להחזיר לו בעיטה לקחתי את הכדור בידי וניגשתי אליו. "זה לא חוקי לקחת כדור רגל בידיים!" צעק עלי.

הוא הזיע למרות שלא היה חם במיוחד, ופניו היו אדומות. עיניו נצצו מאוד וחזהו עלה וירד בהתרגשות. בתי השחי של חולצת הטריקו המהוהה שלו היו לחים מזיעה. בעיני הוא נראה סקסי מאוד.

"ולשחק סטנגה עם שחקן אחד זה כן חוקי?" שאלתי בחיוך, והתיישבתי על הבטון החמים, מחזיק את הכדור בין רגלי.

"הכול באשמתך!" אמר אסי והתיישב לצידי, קיפל את ברכיו והניח עליהן את מצחו. הוא לבש מכנסי התעמלות מהוהים מאוד שכמעט התפקעו על עכוזו המושלם, ורגליו החשופות היו שזופות, ארוכות ושריריות.

"מה קרה?" הנחתי יד על כתפיו, אבל הוא ניער אותה במחוות רוגז ילדותית.

"דסי יצאה עם מיקי לערב בנות, והיא תחזור רק מחר." אמר והסב את פניו ממני והלאה. עורפו הרחב היה שזוף, והקו שבין קצה שערו הגזוז לעורו החלק והזהוב היה בעיני יפה עד כאב.

רכנתי הנחתי יד על שכמו והעברתי את קצה לשוני על הקו המגרה הזה שבין שערו לעורפו. עורו היה מלוח מעט וריחו, ריח של גבר צעיר ומזיע, גרם לזין שלי להזדקף כנגד רוכסן מכנסי.

"עזוב," אמר, "אני מזיע נורא סאני, מספיק." אבל הוא המשיך לשבת בשקט, ראשו רכון כנגד ברכיו, מפקיר את עורפו למגעי.

"מותר לדסי לבלות קצת עם החברות שלה בלי גברים שיציקו להן." אמרתי בקול שנשאר שליו למרות המהומה שסערה בתחתוני.

"היא אף פעם לא הייתה כזו." חזר אסי בעקשנות, ונשכב פרקדן על רצפת הבטון המחוספס, "הכול אצלנו השתנה מאז שפגשנו אותך מקסימיליאן."

"שינוי זה טוב." המשכתי לשמור על שלוות נפש, אם כי אני שונא את שמי, ומעדיף שיקראו לי סאני, או אפילו מקסים, רק לא המקסימיליאן המנופח הזה.

"לפני שפגשנו אותך היינו סתם הדס ואסף." המשיך אסי להתלונן, אבל לא מחה כשנשכבתי לצידו ודחפתי את ידי מתחת לחולצה שלו, מחליק על שביל שער המשי שיורד מהחזה הרחב שלו אל חלציו.

"גם עכשיו אתם הדס ואסף, אבל אתם גם אסי ודסי שלי." אמרתי בלחש לתוך אוזנו הימנית, נוגע קלילות בתנוך אוזנו הורדרדה, ואחר כך דוחף את ידי במורד השביל המשיי עד מתחת לגומי של מכנסיו כדי לבדוק את תוצאות מעשי.

הוא לא לבש תחתונים והזין שלו, זקוף למחצה, פרפר בשמחה בכף ידי.

"אתה מצטער שלקחתם אותי בתור שותף לדירה שלכם?" שאלתי.

הוא נאנח, הסתובב ונצמד אלי. "לא יודע." אמר בקול צרוד, "אני כבר לא יודע כלום סאני. בוא למעלה לפני שהשכנים יקבלו התקף לב."

עלינו לדירה ואני שכנעתי אותו לדחות את המקלחת לאחר כך, ומזיע כפי שהוא פשטתי מעליו את מעט הבגדים שלבש וביצעתי בו את זממי, מתענג על טעמה המלוח של זיעתו ועל אנחותיו הרכות.

הוא היה מופתע ונבוך כל פעם מחדש לגלות כמה נעים לו לחוש את הזין שלי בתחת המושלם שלו, ואחרי שהיה גומר היה ממהר לזנק מהמיטה ולהתקלח. דסי סיפרה לי בסוד שבפעמים הראשונות הוא נהג לבכות קצת.

בעודי ממתין לו שיפנה לי את המקלחת התקשרה דסי לשאול מה נשמע. היא הייתה מוטרדת מעט כי אסי החמיץ פנים כשיצאה, ואני הרגעתי אותה שאטפל בו יפה ושלא תדאג.

מסרתי ד"ש למיקי ולסוזן, החברות שהיא עמדה ללון אצלן בלילה. הכרתי את שתיהן עוד לפני היכרותי עם אסי ודסי. מיקי הייתה השותפה שקדמה לי בדירה, וכשעזבה כדי לגור עם סוזן, חברתה לחיים, היא הציעה לי לשכור מאסי ודסי את החדר שלה.

לפני דבריה אסי היה בחור יפה, אבל מרובע לגמרי. משעמם כמו צנון - ככה היא הגדירה אותו, ודסי הייתה מתוקה מאוד, אבל עצורה וביישנית, בעיקר בנוכחותו של החבר הכבד שלה.

כשהגעתי לדירתם הייתי מוכן לפגוש זוג יאפיים בהתהוות, ואם לא הייתי לחוץ למצוא מקום מגורים לא הייתי טורח בכלל.

המפגש הראשון אתם היה הפתעה נעימה מאוד. יצרתי קשר טוב עם דסי המתוקה שהדליקה אותי בזיק הממזרי שבעיניה החומות. היא קטנה וצחת עור, שערה בלונד כהה ארוך ומתולתל, וגזרתה עגלגלת ונשית. אני מעריץ את חמוקיה הרכים למרות תלונותיה על עודף המשקל שלה, וכועס עליה כשהיא פוצחת בדיאטה חדשה, מטופשת ומיותרת לחלוטין.

אסי היה סיפור אחר לגמרי. הוא הביט במבט זועף בחברה שלו שפילרטטה איתי בלי בושה ושתק רוב הזמן, ולכן כמעט שלא התייחסתי אליו, אם כי ציינתי לעצמי שהוא נאה מאוד ויש לו ישבן נהדר.

רק כמה ימים אחרי שהתחלתי לגור אצלם, וכבר הרגשנו נוח מספיק להופיע אחד בפני השני בפיז'מות ובשיער פרוע, הבנתי שהוא מעניין אותי גם כן.

זה קרה בוקר אחד כשדשדשתי מנומנם לשירותים, עדיין אפוף קורי שינה ושמעתי אותם מתעלסים. הדלת לחדר השינה שלהם הייתה פתוחה מעט ויכולתי לגנוב הצצה בישבנו הנפלא של אסי, עולה ויורד מעל גופה של דסי שעצמה את עיניה בהבעת התמסרות נהדרת בעודה מלטפת את גבו.

כשראיתי אותם באהבתם התפעלתי וקינאתי בעת ובעונה אחת, והחלטתי מיד שמהיום אני מפסיק ללטוש מבטים בחזה המקסים של דסי ובתחת המושלם של אסי. לא רציתי להפריע וניסיתי לשמור מרחק מהם ולהיות פחות ידידותי.

דווקא בגלל ההתנהגות המהוגנת שלי יזמה דסי את אותה ארוחת ערב מפורסמת שבה השתכרנו כולנו, וכשהיא שאלה מה קרה ולמה אני כועס עליהם התוודיתי שאני נמשך גם אליו וגם אליה, ומחשש לקלקל את היחסים שלנו אני מעדיף לשמור מרחק.

"אידיוט אחד." אמרה דסי ברכות, התיישבה על ברכי ונישקה אותי. ככה זה התחיל, אבל לפני שהעזתי לנשק אותה חזרה - נשיקה ראשונה מתוקה שזכרה חקוק על לוח לבי - הבטתי מודאג באסי שהניד לאות הן והתחיל לפשוט את חולצתו.

בפעמים הראשונות הוא עדיין העמיד פנים שזה משהו שאנחנו עושים כדי לספק את דסי שהפנטזיה שלה הייתה לעשות אהבה עם שני גברים.

אחרי כמה פעמים שהיו מתוקות ונפלאות, ומספקות לגמרי בשבילה וגם בשבילנו, היא שאלה פתאום אם לא נמאס לנו להשתמש בגוף שלה כמו במחסום ביני לבינו ואילצה אותנו להתנשק זה עם זה.

אסי היה כל כך נבוך ומבויש בהתחלה... עד שהצלחנו, דסי ואני, לשכנע אותו שהוא ייהנה מחדירה עבר כמעט חודש.

אחרי שזה קרה סוף סוף הוא ברח מיד אחר כך למקלחת ונשאר שם שעה שלמה, ומאז לא הביט בי יותר ובקושי דיבר איתי.

כמה ימים אחר כך ביקשה ממני דסי לעזוב. הבנתי אותה ואותו, ולמרות הצער שחשתי חשבתי שעדיף ככה, שבשביל להציל את האהבה שלהם עדיף שאלך.

סיפרתי להם שהייתי חייב לחזור לעבוד במכון הליווי מפני שלא רציתי לגור יותר עם שותפים לדירה ורק ככה יכולתי להרוויח מספיק בשביל לשכור דירה לבד, אבל האמת היא שזה לא היה מדויק. לא מזמן העלו את שכרי, ויכולתי לעבוד גם שעות נוספות אם רק הייתי רוצה.

פשוט העדפתי את העבודה הזו במכון. היה בי משהו שהיה זקוק למפגשים הללו עם זרים שרצו בגופי והיו מוכנים לשלם לי כדי שאחדור לגופם.

חלק מהקליינטים היו אדיבים וידידותיים כלפי, וחלק אפילו התאהבו בי. לעומתם היו אחרים שהיו מגעילים והתייחסו אלי בבוז, אבל כולם רצו אותי במיטה שלהם והוכיחו את זה הלכה למעשה בכסף. הייתי זקוק להוכחה הזו אחרי שאסי ודסי העיפו אותי מהחיים שלהם.

רק כששניהם היו איתי, אוהבים אותי ביחד, מניחים לי לאהוב את שניהם, הרגשתי שהרעב המכרסם שבתוכי שמעולם לא ישן ולא התעייף, נרגע סוף סוף.

הרגע שבו אסי ביקש ממני לחזור אליהם ולהפסיק את העבודה במכון הליווי היה אחד הרגעים המאושרים בחיי.

קמתי וניגשתי למקלחת. אסי ישב על האסלה, פניו כבושים במגבת של דסי - מגבת ענקית בצבע ארגמן עם שוליים ירקרקים - ויבב חרש.

לקחתי את המגבת מידיו ותליתי אותה. ריח הבושם של דסי - ריח יסמין קליל וחצוף - נדף ממנה.

"בוא למיטה חמוד." הפצרתי בו, "אתה נורא עייף, בוא לישון איתי."

"ומה אם היא תחליט שהיא מעדיפה בנות ולא רוצה אותנו יותר?" שאל אסי וכבש את פניו בחזי.

"לא, היא לא תחליט דבר כזה, היא תחזור מוקדם יותר ממה שהיא הבטיחה." אמרתי בביטחון.

הוא התרפק עלי וחיבק את מותני. "באמת? אתה בטוח סאני?"

"כן, באמת. אני מכיר אותה ואני בטוח שהיא תחזור."

"אני נורא אוהב אותה." נאנח אסי, ולרווחתי חדל לבכות, אבל המשיך להתמרח עלי, אני לא מתלונן, זה היה נעים.

"גם אותך אני אוהב." הוסיף כבדרך אגב, כאילו זה היה מובן מאליו, אם כי זו הייתה הפעם הראשונה שהוא אמר לי דבר כזה.

"גם אני אוהב אותך חמוד." עניתי לו באותו טון קליל ואגבי, אבל הלב שלי קפץ משמחה.

"ואת דסי אתה גם אוהב?" המשיך אסי בשיחה.

"בטח, אני אוהב את שניכם מאוד מאוד." הבטחתי.

"אבל את מי אתה אוהב יותר?" הפתיע אותי אסי, ופתאום הרים את ראשו והביט ישר בעיני.

הבטנו זה בזה בשתיקה. "לא יודע אסי." נאלצתי להודות לבסוף, "אני אוהב את שניכם באותה מידה, בסדר?"

הוא נאנח בסיפוק והניח שוב את ראשו על חזי. "בסדר." אמר בפשטות ילדותית, "בוא נישן קצת סאני, אני עייף, ומחר כשדסי תחזור נשחק יחד סטנגה, והפעם אני רוצה להיות החלוץ."

"בסדר, מחר נשחק סטנגה שלישיות והפעם אתה תהיה החלוץ. הבטחתי.

חיבקתי אותו חזק ונרדמתי.