קוראים

יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

מודה אני

החום נשבר לפנות בוקר. קצת לפני עלות השחר מצאתי את עצמי מגשש אחריו בתוך סבך הקפלים של שמיכות הפיקה הנפרדות שלנו שהסתבכו במשך הלילה לפקעת חסרת תועלת של בד שלא חימם אותנו מספיק.
בסוף נשברתי, קמתי, העפתי את השמיכות הדקות מידי מהמיטה ועטפתי את שנינו בשמיכה הקיצית הזוגית שלנו.
הוא הצטנף בזרועותיי, נדחק אלי מתוך שינה, מניח לי לנשק את עיקול כתפו החמים והחלק, להסניף את הריח שלו ולסבך את רגלי ברגליו.
מבחינתי אפשר היה להמשיך לשכב ככה, מעורבלים זה בזה, עד שיגיע הזמן לקום, אבל לו יש רעיונות אחרים. ער למחצה הוא מניח את ידי על אברו הזקוף ומתפתל בזריזות עד שהזין שלי מתמקם בין עגבותיו וכבר הוא מגשש במגרה של ארונית הלילה ומקלל כשהוא נוכח לדעת ששוב נשארנו בלי קונדומים.
"לא נורא, אפשר להסתדר בלי." פתחתי את הפקק של הקרם המועדף עלינו, מרחתי בנדיבות והוכחתי לו איך אפשר ליהנות גם בלי חדירה. בהתחלה הוא קצת התלונן, אבל אחר כך התאים את הקצב שלו לשלי, נדחק אלי, מתנשם ורעד בזרועותיי, נושך בעדינות את כף ידי כשגמר.
"עכשיו אתה." לחש, מגיש לי את גופו הדק, מצטמרר כשאני מנשק את עורפו וכתפיו, מועך אותו תחתי וגומר גם כן.
כל פעם אני מתפלא מחדש איך זה שבמיטה אין לנו שום חילוקי דעות, הגופות שלנו חכמים יותר מאיתנו והם יודעים בדיוק מה לעשות כדי לגרום לנו עונג. למה הכול נראה אחרת כשאנחנו מתלבשים ויוצאים מחדר השינה?
אחר כך הוא נרדם ואני שוכב לצידו בשקט, מנסה לחפש במוחי אחרי צירופי מילים שיוכלו לתאר בדייקנות את הרגשת הנועם והחמימות העוטפות אותי.
קשה לי למצוא משפטים שיבטאו בשלמות את האושר הנפלא שמסב לי המגע בגופו. איך אני יכול לשחזר בכתב את העונג של  עורו החמים והחלק המחליק על עורי, את הטבעיות המופלאה שבה אבריו הדקים והגמישים משתלבים באברי.
ברגעים כאלו אני מרגיש כאילו אני צף על ענן רך שעוטף אותי ברכות, אני נינוח לגמרי, חסר כל דאגה, גופי רפוי ואני ספק חולם, ספק הוזה, רוקם עלילות מופלאות, פותר בעיות מציקות, מרגיש אחדות מופלאה של גוף ונפש, נטען באנרגיות בשביל כל היום.
אפילו המילים השחוקות של תפילת 'מודה אני לפניך' נשמעות פתאום כאילו שמעתי אותן לראשונה רק הבוקר.
אחר כך אני נרדם ומתעורר רק כשהוא קם והולך להתגלח. אנחנו מתארגנים בזריזות מתורגלת היטב, נוסעים יחד לצומת, נפרדים בליטוף מוצנע ובחיוך זהיר והולכים איש לדרכו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה